____________________________________________________________________________________________________

www.nevo.co.il

____________________________________________________________________________________________________

תפ (ת"א) 5021/04  מדינת ישראל נ' ורד ערן

____________________________________________________________________________________________________

בתי המשפט

חקיקה שאוזכרה:

חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982: סע'  162

ה כ ר ע ת – ד י ן

הנני מזכה את הנאשמים מכל המיוחס להם בכתב האישום.

1.      כתב האישום מייחס לכל אחד מהנאשמים עבירות שונות בשל חלקם הנטען באירועי מסיבה שנערכה בליל ה- 26.6.04 בביתה של הנאשמת 3 בתל אביב.

--- סוף עמוד  1 ---

הנאשם 1 מואשם בתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, בכך שפגע בשוטר רוני דולינסקי (להלן: "דולינסקי") בשתי הזדמנויות:

האחת היא, עת צלם את השוטר ואז סנוורו באור מצלמת הווידיאו בה אחז והכה בגבת עינו של דולינסקי באמצעות המצלמה.

סמוך לאחר מכן, בשלב המעצר, התנגד הנאשם למעצרו, תוך בעיטות בדולינסקי;

הנאשמת 2 מואשמת בתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות ובחבלה חמורה, בכך שהשליכה בקבוקי משקה מלאים לעבר השוטרים. הבקבוקים פגעו בשוטר עידן אלבכרי (להלן: "עידן") וגרמו לו חבלה חמורה בפניו ובשוטרת כרמית אור לב (להלן: "כרמית"), שנפגעה ואיבדה את הכרתה, תוך שההמון דורך עליה כשהיא מוטלת על הרצפה;

הנאשמת 3 מואשמת בתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות ובהיזק בזדון, בכך שמשכה בחולצתו של השוטר מיכאל כשר (להלן: "כשר"), גרמה לנפילתו במורד המדרגות העולות לבית בו התקיימה המסיבה וקרעה את חולצתו.

א.         עיקרי ההתרחשות: כללי

2.      טרם שאבחן האירועים לגופם, לגבי כל אחד מהנאשמים, אסקור את עיקרי ההתרחשות, כעולה מכלל הראיות שהובאו בפני:

·        בדירת הנאשמת 3 נערכה מסיבה רבת משתתפים לציון יום הגאווה, שהכניסה אליה הייתה בתשלום (ראו הפליירים למסיבה, נ/2). מארגן המסיבה היה זוהר שואף, חברה של הנאשמת 3 ושותפה לדירה, אשר נעצר, שוחרר ולא הוגש נגדו כתב אישום (ראו ת/9);

·        הדירה משתרעת על שתי קומות, שלשתיהן מטפסים בגרם מדרגות צר. קומה אחת היא קומת הסלון, בו מוקמה עמדת התקליטן, הבר ורחבת הריקודים (ובה התרחשו האירועים נשוא כתב האישום) ומעליה מרפסת/ מפלס גג, שגם בה היו חוגגים;

·        לאור תלונות שכנים על רעש שבקע מהדירה בשל המסיבה, הגיעו מספר פעמים שוטרים למקום.

לענייננו, הגיע למקום דולינסקי, שהיה המפקד בשטח (עמוד 11 שורה 2 לפרוטוקול), אשר עלה לדירה כדי לגרום להפסקת המוסיקה ולפיזור האנשים,

--- סוף עמוד  2 ---

ביחד עם מספר שוטרים נוספים (עידן, כרמית, דורון עמילוב, אלי חגיוב, מיכה ברייטמן: ראו למשל דברי השוטר משה אלמוזלינו בתחילת הודעתו, ת/4 וכן עמוד 5 שורות 1-2 לעדות אליהו חגיוב);

·        לאחר זמן קצר, הופסקה המוסיקה, נראה היה כי החוגגים מתחילים להתפנות מהדירה ועל כן סבר דולינסקי שאין צורך בנוכחות השוטרים והוא הורה להם לעזוב את המקום, כשהוא נותר בדירה;

 

·        בשלב זה התרחש האירוע הראשון בין הנאשם לבין דולינסקי: לטענת דולינסקי הנאשם תקף אותו באמצעות המצלמה, בעוד שהנאשם מכחיש תקיפה כלשהי. לטענתו, היצמדותו לדולינסקי וצילומו לא נשאו חן בעיני האחרון, שתקף אותו;

·        בשלב הבא, נעצר הנאשם 1, אירוע לגביו מיוחסת לנאשם התנהגות אלימה נוספת;

·        משלב מעצרו של הנאשם, התלהטו הרוחות עוד יותר והשוטרים שבו לדירה. בהמשך, מי מבין הנוכחים השליך חפצים שפגעו בשוטרים עידן וכרמית. לטענת המאשימה, שני השוטרים נפגעו מבקבוקים מלאים שהושלכו על ידי הנאשמת 2. הנאשמת 2 הכחישה, בתשובתה לאישום, כי היא זו שהשליכה חפץ כלשהו ושפגעה במי מהשוטרים;

·        לקראת תום האירוע, עלה השוטר כשר בגרם המדרגות לדירה. לטענתו, בשלב זה הנאשמת 3 ירדה מהדירה, אחזה בחולצתו, קרעה אותה וגרמה לנפילתו. לטענת הנאשמת 3 היא הגיעה מלמטה, מחוץ לדירה, ניסתה להפנות אליה את תשומת לב השוטר שהחל לעלות במדרגות ואחזה בחולצתו. זה תקף אותה והפילה, עד שנזקקה לטיפול רפואי ונלקחה באמבולנס שהוזעק למקום.

ב.         יסודות ההכרעה: כללי

3.      לפני שאפרט עניינו של כל אחד מהנאשמים, אבהיר בקווים כלליים מדוע הגעתי למסקנה שיש לזכות את כל הנאשמים מהמיוחס להם:

4.      התביעה הגישה כראיה קלטת, ת/19, שנתפסה על ידי דולינסקי (עמוד 48 לפרוטוקול, שורות 7-8, להלן: "הקלטת").

למרות שלא הוברר מי צילם את הקלטת, אתן לעולה ממנה משקל של ממש,

מאחר והיא מתעדת חלקים משמעותיים מן האירועים, כשנראה כי צולמה, פחות

או יותר, באופן רצוף וכששני הצדדים התייחסו אליה והסתמכו על הנצפה בה.

--- סוף עמוד  3 ---

5.      מספר רב של שוטרים היו מעורבים באירועים והעידו בפני. התרשמתי כי הם מאדירים את חלקם של החוגגים בכלל ושל הנאשמים בפרט וממעטים מהתנהגות השוטרים עצמם באירוע.

דוגמא מייצגת לכך באה לידי ביטוי באירוע הבר, המפורט בסיפא להכרעת הדין (פרק ו' להלן), כאשר התייחסות השוטרים לעולה מתיעוד האירוע בקלטת, מלמד על אמות מידה בעייתיות ובלתי מאוזנות. 

גם אם לא אוכל לומר כי איני נותן כלל אמון בעדויות השוטרים, הרי העובדה שגרסאותיהם אינן עולות בקנה אחד עם העולה מן הקלטת ואף אינן משתלבות זו עם זו, גרמה לי לפקפק באופן ראייתם את הדברים.

6.      מאידך גיסא, הנאשמים 1 ו- 3 (נאשמת 2 לא העידה בפני), הותירו בי רושם חיובי, ואני מעדיף את גרסתם על גרסת השוטרים.

ג.         נאשם 1: תקיפת דולינסקי

7.      נאשם זה וחלק מהאירועים הרלבנטיים לאישומו מתועדים בקלטת.

העבירות המיוחסות לנאשם מתרכזות בשני קטעי זמן סמוכים זה לזה: עת צילם את דולינסקי ובעת מעצרו.

תקיפה ראשונה: פגיעת המצלמה בדולינסקי

8.      העד המרכזי לאירוע זה מטעם התביעה הוא השוטר רוני דולינסקי (דולינסקי העיד פעמיים: בישיבת יום 21.4.05, לגבי נאשם 1 בלבד ושב והעיד בישיבת יום 16.5.06, לגבי כל הנאשמים).

9.      לגרסת דולינסקי, הנאשם צילמו מקרוב. הוא העיר לנאשם כי הדבר מפריע לעבודתו ובתגובה קרב הנאשם את המצלמה עוד יותר לעבר פניו, אור המצלמה סנוורו ובהמשך פגעה המצלמה בגבת עינו (עמוד 8 לפרוטוקול, שורות 25-27).

בתגובה, תפס דולינסקי ביד שאחזה במצלמה, הודיע לנאשם שיעכבו על תקיפת שוטר, זה הגיב בדחיפת דולינסקי ואז החלו מכות ודחיפות מצד ההמון, תוך שהנאשם חומק ממנו. לטענת דולינסקי, האירוע דלעיל התרחש כשהוא נותר בגפו בדירה, לאחר שהורה לשוטרים האחרים לעזוב את המקום. כתוצאה מהרעש ומהמהומה, שבו השוטרים לדירה (עמוד 9 שורות 1-18 לפרוטוקול).

10.  עידן הוא השוטר היחיד מלבד דולינסקי המעיד לכאורה על אירוע זה.

--- סוף עמוד  4 ---

עידן היה מהראשונים ששבו לדירה עם התלהטות הרוחות. לטענתו, כאשר חזר לדירה, ראה את הנאשם מניף את ידו בזוית של 90 מעלות לכוון מצחו של דולינסקי, אך לא הבחין אם יש חפץ כלשהו בידו של הנאשם (עמוד 164 לפרוטוקול שורות 24-25).

11.  הנאשם, מצידו, מודה שצילם ושהתמקד בדולינסקי, כי הבין שהוא האחראי במקום (עמוד 175 שורות 11-15 לפרוטוקול).

לטענתו הוא לא פגע בדולינסקי, אלא צילמו ממרחק של כמטר (עמוד 176 שורות

4-6 לפרוטוקול). דולינסקי רגז על צילומו, בעט בו והוא עף לרצפה ביחד עם המצלמה (עמוד 175 שורות 15-16).

12.  לא אוכל לומר כלל ששוכנעתי מגרסת התביעה כי הנאשם תקף את דולינסקי.

13.  איני מקבל את עדותו של עידן כי ראה אירוע תקיפה, לאור כלל האמור להלן:

·        בהודעתו במשטרה, ת/7, לא תיאר תקיפתו של דולינסקי על ידי הנאשם טרם מעצרו, תיאור שבא לראשונה בעדותו בפני. עידן נימק זאת בכך שהודעתו נגבתה בבית החולים, כשהוא עדיין המום מהמכות שהוא ספג (עמוד 170 שורות 20-22 ועמוד 171 שורות 10-11 לפרוטוקול).

הסבר זה יכול היה לסבר את האוזן אילו לא הייתה בהודעתו כל התייחסות לשלב זה. אולם, עידן מסר בהודעתו כי עת החל לרדת במדרגות, אחד המתנדבים הפנה תשומת ליבו לאזור התקליטן, שם ראה את דולינסקי מוקף באנשים אשר תוקפים אותו בחלק גופו העליון ובראשו (עמוד 2, שורות 6-12).

לגרסת דולינסקי, לאחר התקיפה הנאשם חמק ממנו. הוא שב ופגש בו במקרה, כשהחוגגים חסמו את נתיביהם של הנאשם ושל דולינסקי ואז החל במעצרו של הנאשם, כשהוא עדיין בגפו, טרם חזרת השוטרים (עמוד 9 לפרוטוקול).

כלומר, עידן ראה את האירוע בשלב השני בו כבר דולינסקי מנסה לבצע מעצר, כשהמון צובא עליו ולא בעת התקיפה (כך גם עולה מעדותו של עידן, סוף עמוד 164 ותחילת עמוד 165 לפרוטוקול);

 

·        דולינסקי טוען לתקיפה באמצעות המצלמה, בעוד שעידן לא הבחין במצלמה או בחפץ כלשהו בידו של הנאשם (עמוד 170 שורה 19 לפרוטוקול);

--- סוף עמוד  5 ---

·        המתנדב שלכאורה ראה אירוע התקיפה ולכן הסב תשומת לבו של עידן, נותר באלמוניותו וכמובן לא העיד.

14.  איני מקבל את גרסתו של דולינסקי:

·        איש מהשוטרים שהיו בשלב הראשון (לרבות עידן: עמוד 170 לפרוטוקול, שורות 9-12) לא הבחין בכל אינטראקציה חריגה בין דולינסקי לבין הנאשם ועדותם מעלה כי גרסת דולינסקי, גם מבחינת טווחי הזמן, אינה סבירה.

הדבר עולה באופן ברור, למשל, מגרסתו של אליהו חגיוב (להלן: "חגיוב"), שביחד עם בן זוגו השוטר דורון עמילוב, היה בקבוצת השוטרים הראשונה שעלתה לדירה עם דולינסקי. חגיוב העיד כי לא ראה עימות כלשהו בין הנאשם לבין דולינסקי, למרות שהיה ביחד עם דולינסקי בכל שלב זה, עד שעזב הדירה בהנחיית דולינסקי (עמוד 10 לפרוטוקול, שורות 7-10). כל שראה, זה דין ודברים בין הנאשם האוחז במצלמה לבין דולינסקי, ללא כל עימות פיזי או מילולי (עמוד 13 לפרוטוקול שורות 23-31). הוסיף חגיוב ואמר, כי הוא סבור שהדין ודברים התייחס לדרישת דולינסקי לכבות את המוסיקה, שכן לא היה בסיס לומר דברים אחרים (עמוד 14 שורות 3-13 לפרוטוקול), היינו, הוא לא הבחין בכל בסיס לעימות בשל קרבה מסוכנת של הנאשם או מצלמתו לדולינסקי.

הוא מתאר כי חלפו מספר שניות בלבד מעזיבת הדירה ועד החזרה אליה וכי עת

חזר, ראה כבר את ניסיון המעצר על ידי דולינסקי ועידן (עמוד 13 לפרוטוקול,

שורות 6-11 וכן הודעתו ת/5 שורות 14-16).

קשה לראות כיצד בפרק זמן קצר זה אירע כל שמתאר דולינסקי: אלימות מצד

הנאשם, התחמקותו מדולינסקי, מרדף של דולינסקי אחריו וניסיון המעצר;

 

·        גם הקלטת אינה תומכת בגרסת התביעה: בקלטת נראה הנאשם כשהוא מצלם, אך לא נראית כל תקיפה או מגע בינו לבין דולינסקי;

·        מאידך גיסא, גרסת הנאשם, המאשר צילום השוטר ומכחיש תקיפתו, עקבית: דו"ח המעצר, ת/3 בשעה 2:30; הודעתו הראשונה, ת/2, בשעה 7:45; הודעתו השנייה, ת/1, בשעה 11:00, הודעה בה ככלל שמר על זכות השתיקה לאור טרוניותיו על היחס לעורך דינו, יוסי וולפסון, אולם בסופה אישר שצילם את דולינסקי מקרוב, אך לא תקף אותו (עמוד 3 לת/1).

--- סוף עמוד  6 ---

15.  לאור כל האמור לעיל, לא שוכנעתי כי הנאשם תקף את דולינסקי.

בנסיבות העניין, גם אם אור המצלמה סנוור את דולינסקי, אין בכך משום עבירת תקיפה, או עבירה אחרת כלשהי. הנאשם היה רשאי לצלם את דולינסקי, גם אם הדבר גרם לו לאי נוחות.

תקיפה שנייה: שלב המעצר

16.  לטענת דולינסקי, עת כבל את הנאשם כשזה שוכב, בסיוע שוטרים המנסים לאפשר הכבילה חרף מחאות ההמון, הנאשם בעט בו והתנגד לכבילתו (עמוד 14 לפרוטוקול, שורות 16-20).

גם לאחר צפייה בקלטת, בה לא נראית התנגדות מצד הנאשם, עמד דולינסקי על כך שהנאשם התנגד למעצרו, עת היה על הרצפה והכה אותו (עמוד 58, שורות 23-26 ועמוד 89 שורות 3-6 לפרוטוקול).

17.  הטענה כי הנאשם נהג באלימות בשלב המעצר נתמכת, בעצם, רק על ידי השוטר חגיוב:

בהודעתו במשטרה, ת/5, סיפר חגיוב כי ראה את דולינסקי ועידן מנסים להשתלט על נאשם 1 שצועק, מקלל, בועט בהם ברגליים ומנסה להתחמק (שורות 21-23).

גם בעדותו ציין כי ראה את החוגגים מושכים את השוטרים שמנסים לבצע מעצר ואת הנאשם משתולל בידיו וברגליו (עמוד 15 שורות 23-28 לפרוטוקול).

18.  לא אוכל לומר כי שוכנעתי שהנאשם תקף את דולינסקי בשלב מעצרו, וזאת מאחר וגרסת דולינסקי אינה נתמכת מהותית על ידי מרבית העדים האחרים, היות ובקלטת לא נראית התנגדות אלימה של הנאשם ולאור גרסתו העקבית של הנאשם:

·        עידן, שהיה מהראשונים ששבו לדירה וראה המעצר מתחילתו (סוף עמוד 164 לפרוטוקול ואילך), לא תיאר כל אלימות מצד הנאשם בעת המעצר.

בחנתי האפשרות שתיאורו של עידן את אלימות הנאשם בשלב הראשון, מתייחסת, בעצם, לשלב השני של המעצר. אולם, הדבר אינו מתיישב עם כל העדויות, על פיהן  אלימות הנאשם הייתה בעת ששכב על הרצפה והתנגד לכבילתו (עדות דולינסקי בעמוד 14 שורות 16-20 לפרוטוקול ועדות חגיוב בעמוד 15 שורות 3-5 לפרוטוקול), בעוד שעידן העיד על אלימות הנאשם כשהוא עומד מול דולינסקי;

--- סוף עמוד  7 ---

·        כרמית הייתה יחד עם דולינסקי בשלב הראשון ועזבה הדירה על פי הנחייתו. כשהגיעה חזרה לדירה, ראתה את דולינסקי מחזיק מישהו על הרצפה וערימת אנשים מעליו (עמוד 156 שורות 2-3), אך לא ראתה את הנאשם מכה את דולינסקי (עמוד 162 לפרוטוקול שורות 1-2);

 

·        שלב המעצר מתועד בקלטת (החל מהדקה 5:40), אך כל שניתן לראות הוא שהנאשם שוכב על הרצפה, שוטרים מעליו ושוטרים נוספים מנסים לבודד את האזור משאר החוגגים. לא ניתן לראות התנגדות של הנאשם 1.

19.  לאור כל האמור לעיל, אני מזכה את הנאשם מכל המיוחס לו בכתב האישום.

20.  עוד מצאתי לנכון להתייחס לעולה מעדותו של הקצין משה עמיר. הקצין אישר, בהתייחס לטענת הנאשם 1 שהושאר כפות משך שעות בחצר תחנת המשטרה, שמי שנחשד בתקיפת שוטרים מושאר כפות, כי אולי ימשיך לתקוף (עמוד 133 שורות 10-25).

מאז הובא נאשם 1 לתחנה ועד לחקירתו חלפו כארבע שעות. נראה כי המדובר בצעד ענישה ולא במניעת אלימות אפשרית, כטענתו המיתממת של הקצין עמיר. התנהלות זו אינה ראויה כלל וכלל.

ד.         נאשמת 2: השלכת הבקבוקים לעבר השוטרים עידן וכרמית

21.  השוטרים עידן וכרמית נפגעו קשות בעת האירוע. בקלטת רואים את שלב הפגיעה בעידן ומיד אחר כך בכרמית (מהדקה 8:54), אולם לא רואים מי השליך את הבקבוקים (ב"כ הנאשמת 2 מטילה ספק במהות החפץ שפגע בשוטרים, אך עולה מכלל העדויות שהמדובר בבקבוקי משקה).

אין חולק כי הנאשמת 2 כלל אינה נראית בקלטת, בשום שלב שהוא.

השאלה הינה האם הנאשמת 2 היא שהשליכה בקבוקים מאזור הבר בכלל ובקבוקים שפגעו בעידן ו/או בכרמית בפרט.

22.  הנאשמת  בחרה שלא להעיד (עמוד 196 לפרוטוקול, שורה 8). גם בחקירתה, ת/17, שמרה על זכות השתיקה.

גם לאחר ששמתי לנגד עיני את הוראת סעיף 162 לחסד"פ, על פיה הימנעות הנאשמת מלהעיד יכולה לשמש חיזוק או סיוע לראיות התביעה, לא אוכל לומר כי התביעה עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח אשמת הנאשמת מעבר לכל ספק סביר, שהרי ההימנעות מלהעיד יש בה כדי לחזק ולסייע ליש אך לא להשלים את האין –

--- סוף עמוד  8 ---

והאין, היינו זיהוי הנאשמת כמיידה בקבוקים, נותר באינו (לא מדובר בטעות דפוס) לאחר כל ראיות התביעה.

23.  הנאשמת נעצרה על ידי עיזאת עזאם (להלן: "עיזאת"), יחד עם השוטרים כשר ומיכאל גנוסוב (ת/20).

עיזאת טען כי ראה אירוע התקיפה ומאז ועד למעצרה של הנאשמת, שמר עמה כל העת על קשר עין (עמוד 111 לפרוטוקול).

עיזאת תיאר את מהלך הדברים כך:

הוא הבחין בחשודה שמכה עם בקבוק שאחזה בידה בראשה של כרמית. מהשברים נפגע עידן (דו"ח הפעולה, ת/8), ואז החלה מהומה גדולה וניסו להבריח את הבחורה מהבר.

כשראה את הבחורה חשה החוצה, הוא רץ כדי לתפשה. אנשים חסמו את דרכו והוא עצר אותה מחוץ לדירה, ברחוב (עמודים 95-96 לפרוטוקול).

עיזאת עמד על דעתו כי למרות החושך, הדחיפות וההמון, עמד כל הזמן בקשר עין עם הבחורה עד למעצרה (עמוד 112 לפרוטוקול).

24.  גרסתו של עיזאת אינה מתקבלת על הדעת כלל וכלל, לאור כל האמור להלן:

·        הטענה לפיה כרמית נפגעה ממכת בקבוק שהיה בידה של המכה, אינה נכונה. רגע פציעתה של כרמית מתועד בקלטת וברור שהיא נפגעה מחפץ כלשהו שהושלך לעברה ולא ממכת חפץ מידו של מאן דהוא.

איש מהשוטרים שתיאר את פגיעתה של כרמית, לרבות כרמית עצמה, לא טען שהיא נפגעה ממישהו שחבט בראשה (ראו, למשל, דברי השוטר אלמוזלינו, כשעומת עם גרסת עיזאת והשיב שלא כך הוא ראה הדברים: סוף עמוד 128 לפרוטוקול ואילך);

·        טענת עיזאת, כי עידן נפגע משברי הבקבוק שפגע קודם בכרמית, אינה נכונה.

מכל עדויות השוטרים, עולה כי עידן נפגע ראשון ומיד אחריו נפגעה כרמית (ראו למשל גרסת עידן, עמוד 165 שורות 6-12 לפרוטוקול). כך גם עולה בבירור מהקלטת (דקה 8:50);

·        עיזאת טען כי שמר על קשר עין רצוף עם הנאשמת משלב התקיפה ועד למעצר. טענה זו אינה מתיישבת עם העובדה שבעת מעצרה לוותה הנאשמת בשניים

--- סוף עמוד  9 ---

נוספים, שניים שעיזאת לא שם לב כיצד ובאיזה שלב הצטרפו אליה (עמוד 112 לפרוטוקול);

·        המעצר בוצע ביחד עם מיכאל כשר ומיכאל גנוסוב. מדו"ח המעצר, ת/20, עולה כי הנאשמת נעצרה בשעה 3:40. קריאתו של עידן בקשר (בעקבותיה עלו השוטרים חזרה לדירה) הייתה בסביבות השעה 2:10, נאשם 1 נעצר בשעה 2:30 ובשעה 3:10 כבר הובא לתחנת יפתח (דו"ח המעצר ת/3). מהעדויות עולה כי כל השתלשלות האירועים הייתה רצופה. גם מהקלטת עולה כי חלפו כשלוש דקות בין מעצרו של נאשם 1 לבין פציעת עידן וכרמית. אף אם נניח שהיו בה הפוגות קלות, לא נטען ולא מתיישב עם הראיות כי הפער בין מעצר נאשם 1 לבין פגיעת עידן וכרמית ארך שעה ויותר. אם כן, פער הזמן מנתק כל קשר בין אירוע התקיפה בדירה בסביבות השעה 2:35 לבין מעצרה של הנאשמת ברחוב, מחוץ לדירה, בשעה 3:40.

למען השלם את התמונה ולשם הדיוק, אציין כי לגרסת כשר, נאשמת 2 נעצרה לפני נאשמת 3, ונאשמת 3 נעצרה בשעה 3:15 (ת/21). לכאורה, יתכן שנפלה טעות ברישום שעת המעצר של הנאשמת 2. אולם, לא זו בלבד שדו"ח המעצר הוגש על ידי התביעה ולא נטען לטעות בו, אלא שבדו"ח הפעולה שערך כשר, ת/10, נכתב כי הוא הגיע למקום רק ב- 3:30 והדבר מחזק את שעת המעצר של נאשמת 2, כפי שנרשמה על ידי מיכאל גנוסוב בת/ 20.

25.  מעבר לכל האמור לעיל, גרסתו של עיזאת עומדת בסתירה מוחלטת לגרסתם של חגיוב ואלמוזלינו, הטוענים שהם תפסו את מיידת הבקבוקים. עיזאת לא יכול היה ליישב בין גרסתו לגרסת חגיוב ואלמוזלינו (עמוד 117 לפרוטוקול).

לפיכך, איני נותן משקל כלשהו לגרסתו של עיזאת או לכל חלק בה ויש לבחון את העולה מגרסתם של חגיוב ואלמוזלינו.

26.  חגיוב בעדותו, טען שהבחין בבחורה עם שיער מגולח מוציאה בקבוקים מהמקרר ומשליכה אותם. הוא קפץ על הדלפק, ירד לבר, תפס את הבחורה, דחף אותה מחוץ לבר ומסר אותה לשוטרים שהחלו עולים במדרגות, לאחר שאמר להם לעצרה  (עמוד 6 שורות 21-29 לפרוטוקול). לבד מבחורה זו, לא הבחין במישהו נוסף המשליך בקבוקים (עמוד 35 שורות 11-12 לפרוטוקול).

כל שעשה היה בסיועו של אלמוזלינו (עמוד 35 שורות 29-31 לפרוטוקול), אשר העיד באופן דומה לחגיוב (עמוד 119 לפרוטוקול).

--- סוף עמוד  10 ---

 

27.  אלמוזלינו וחגיוב אינם זוכרים כלל מי הם השוטרים להם מסרו את הבחורה (עמוד 36 שורה 11 לפרוטוקול). הדבר מוזר, שהרי המדובר בפעולה מהותית לגבי מי שעברה עבירה חמורה זה עתה. לא העיד בפני כל שוטר שקיבל הנאשמת 2 לידיו מידי חגיוב ו/או אלמוזלינו.

28.  גם אם אקבל את גרסתם של אלמוזלינו וחגיוב, לא ניתן לקשר בין אותה בחורה לבין הנאשמת 2 ולו משום שלכאורה אותה בחורה נעצרה על ידי שוטרים אלמונים, בעוד הנאשמת נעצרה ברחוב על ידי עיזאת וחבריו כשעה לאחר האירוע.

עוד אוסיף כי חגיוב, בהודעתו ת/5, סיפר כי לפתע הבחין בעידן מדמם ובכרמית שרועה מעולפת (שורות 35-38), היינו, לא הבחין באירוע התקיפה עצמו. הוא גם לא קושר בין הבחורה שתפס לבין הפגיעות בכרמית ובעידן ולא ברור אם הדבר היה לפני הפגיעות או לאחריהן.

29.  תיאור הבחורה שמתארים אלמוזלינו וחגיוב מתאים לתיאורה של הנאשמת 2: בלונדינית, עם חולצה שחורה ושיער מגולח בצדדים.

אולם, ברור שהתיאור מושפע ממראה עיניהם לאחר שהנאשמת נעצרה: התיאור מופיע בהודעת חגיוב, ת/5, משורה 46 ואילך ("הבחורה עם השיער המחומצן ומגולח בצדדים ושיש לה קעקועים"). עיון בהודעה מלמד כי לאחר שחגיוב תיאר את מהלך הדברים, הוא התייחס לאלו שנעצרו בפועל, לאור שאלות החוקרת: משורה 44 הוא מתייחס לנאשם 1 שהיה עצור, אחר כך לנאשמת 2 ואחר כך מציין כי את שני העצורים האחרים, לא ראה באירוע.

כאשר הנאשמת נעצרה ללא קשר לפעילות חגיוב ואלמוזלינו ולא על ידם, אם חפצה היחידה החוקרת לבחון זיקה בינה לבין הבחורה אותה הם ראו, היה צורך בעריכת הליך זיהוי אובייקטיבי כלשהו ולא להניח מראש כי המדובר באותה בחורה.

30.  בנושא הזיהוי, מן הראוי להפנות לעדויותיהם של כרמית ושל עידן. שניהם מעידים כי זמן קצר לפני פגיעתם ראו מספר בחורות בלונדיניות בתוך הבר (כרמית: הודעתה ת/6 עמוד 2 שורות 19-23; עידן: הודעתו ת/7, עמוד 3 שורה 28 עד עמוד 4 שורה 1).

עידן הוסיף שראה בחורה בלונדינית מיידה הבקבוקים, אך לא יוכל לזהותה (ת/7, עמוד 3 שורות 23-24).

--- סוף עמוד  11 ---

כיצד ניתן לומר בוודאות שהנאשמת 2 היא היא זו שזרקה הבקבוקים, מבין כל "הבלונדיניות"?

31.  זאת ועוד: בקלטת (בדקה 9:45) נשמע עידן, לאחר שנפגע, אומר "מה קרה? אחד מהבר, מישהו מהבר, אני לא יודע". עידן אישר שקולו הוא שנשמע בקלטת, אך טען שאין ליחס חשיבות לכך שנקט בלשון זכר דווקא (עמוד 174 לפרוטוקול).

הדעת נותנת שמתוך רצון לעצור את זו שפגעה בו ובכרמית הוא דווקא ידייק בתיאור ולא ינקוט לשון זכר אם ראה בחורה (ראו גם האמור בפרק ו' להלן, לגבי אירוע הבר, אירוע המלמד כי מבין השוטרים, היה מי שסבר שבחור הוא שגרם לפגיעות בעידן ובכרמית).

32.  לאור כל האמור לעיל, לא ניתן לקבוע, ודאי לא מעבר לספק סביר, כי הנאשמת 2 היא שהייתה בתוך הבר או כי היא ידתה בקבוקים בכלל וכאלו שפגעו בעידן או בכרמית בפרט.

33.  לפיכך, הנני מזכה את הנאשמת, מחמת הספק, מהמיוחס לה בכתב האישום.

34.  הנאשמת 2 העלתה טענת הגנה מן הצדק וטענות נוספות, ביניהן כאלה הנוגעות לעצם הכניסה לדירה. איני מקבל טענות אלה, אולם לאור זיכוי הנאשמת, לא מצאתי לנכון להרחיב בכך.

אציין עוד כי לא התייחסתי לעדי ההגנה, שחלקם העידו באופן מגמתי או חד מימדי וחלקם האחר התייחסו בעדותם לנקודות שאינן רלבנטיות לצורך ההכרעה.

ה.        נאשמת 3: תקיפתו של כשר

35.  מיכאל כשר הוא עד התביעה היחיד לאישום זה. כשר העיד כי החל לעלות במדרגות כשרבים יורדים למטה. נאשמת 3 הגיעה במורד המדרגות מולו, תפסה בחולצתו ולא נתנה לו לעלות. הוא סובבה בידה כך שתהא מתחתיו ואז היא משכה אותו למטה והוא נפל עליה. חולצתו נקרעה, הכפתורים נתלשו וגם חולצתו הלבנה מתחת לחולצת השוטר נקרעה. כמו כן, נשרט בצווארו (עמוד 149 שורה 14 עד עמוד 150 שורה 7 לפרוטוקול. כך גם בדו"ח הפעולה ת/10).

36.  אינני מאמין לגרסתו כלל וכלל ואני מעדיף באופן חד משמעי את עדותה של הנאשמת, שהותירה בי רושם אמין ביותר.

מעבר להתרשמותי מן השניים, אציין גם את אלו:

--- סוף עמוד  12 ---

·        כשר הסביר שלא שמר את החולצה הקרועה משום שמי מהשוטרים אמר לו שאין בכך צורך, אך חולצתו הקרועה נראית בתצלומו באתר האינטרנט (עמוד 154 שורות 9-10 לפרוטוקול).

תמוה שכשר, איש משטרה האמון על הצורך בשמירת ראיות, לא שמר את חולצתו (לאמיתו של דבר, את שתי חולצותיו, שהרי לדבריו גם חולצתו הלבנה, שלבש מתחת למדיו, נקרעה). הסברו כי כך יעץ לו שוטר אחר, מביך למדי.

התמונה מאתר האינטרנט הוגשה (ת/30). כשר נראה בה כשכפתור או שניים פתוחים. מעבר לכך לא נראה קרע בחולצה (חלק מגופו מוסתר ע"י איש מד"א);

·        הנאשמת שברירית בעוד שכשר חסון למדי. קשה לראות כיצד הצליחה להפילו, מה עוד שגרם המדרגות צר מאד ולא ברור כיצד הצליח להפוך הסדר ביניהם. גרסת הנאשמת, לפיה הגיעה מלמטה, משכה בכנף חולצתו כדי להסב אליה את תשומת ליבו ואז הוכתה על ידו (עמודים 183 - 184 לפרוטוקול), סבירה בהרבה.

37.  בהודעתה במשטרה, ת/18, שמרה הנאשמת, ככלל, על זכות השתיקה. איני זוקף נתון זה לחובתה וזאת בעיקר לאור שני אלו:

·        הנאשמת מסבירה בהודעה את מצוקתה: עורך הדין אמר לה לשמור על זכות השתיקה גם כשנאמרים לה דברים שאינם נכונים, למרות שהיא רוצה מאד לספר מה היה (שורה 1 ושורות 47-49. אכן, עורך דין יוסי וולפסון, נפגש עמה ועם העצורים האחרים בסביבות השעה 6:30, טרם חקירתם, כעולה מהמזכר ת/16. גם הנאשמים האחרים אמרו בחקירתם כי הם שומרים על זכות השתיקה לאור יעוץ עורך הדין);

 

·        הנאשמת ניסתה להלך בין הטיפות, בין רצונה לפעול כעצת עורך הדין, לבין רצונה להסביר את התרחשות הדברים: היא הכחישה ששרטה את כשר והראתה שאין לה ציפורניים (שורות 42-43) כמו כן דרשה שיראה חולצתו, כי רק כפתור אחד נפל (שורות 61-62).

38.  כאמור לעיל, אני מעדיף את גרסת הנאשמת.

לכאורה, עצם תפיסתה בכנף חולצתו של כשר מהווה עבירת תקיפה. אולם, בכלל נסיבות האירוע ולאור הסברה כי חפצה רק להסב אליה את תשומת ליבו,

--- סוף עמוד  13 ---

כשראתה שוטרים השועטים במדרגות ביתה, אינני סבור כי מתגבשת עבירת התקיפה וגם אם טכנית כך הוא, המדובר בזוטי דברים של ממש.

39.  לפיכך, אני מזכה את הנאשמת מכל המיוחס לה בכתב האישום.

ו.          לפני סיום

40.  לכאורה, כאן באה הכרעת הדין לידי גמר. אולם, מלאכתי לא תהא שלמה, מבלי שאתייחס לנקודה נוספת, שהותירה בי תחושת אי נוחות רבה ושמן הראוי כי רשויות האכיפה ייקחו אותה לתשומת ליבם.

41.  בקלטת, מדקה 9:57, מתועד אירוע בו מעורבים מספר שוטרים, בחורה לא מזוהה ובחור בתוך הבר (הוא, כמסתבר, עד ההגנה ערן חיון: ראו תיאורו את האירוע בעמוד 189 לפרוטוקול).

בקטע זה נראים מספר שוטרים עטים על הבחור בבר, דוחפים אותו בחוזקה, מושכים בשערו, ובברוטאליות רבה מרחיקים אותו מהבר. צפיתי באירוע זה פעמים רבות ואין כל מקום לספק שהשוטרים נוהגים אלימות בבחור, שהוא מצידו לא מפעיל כח כלשהו.

42.  יתכן וניתן להסביר האירוע באופן כזה או אחר, משכנע יותר או משכנע פחות, אולם לא ניתן לומר שאין האירוע מתעד כוחנות רבה של מספר שוטרים כלפי הבחור.

והנה, קטע זה בקלטת הוצג לחלק מהשוטרים שהעידו בפני. איש מהשוטרים לא היה מוכן להגדיר אירוע זה כאלימות:

·        עידן ראה באירוע שוטרים שהוציאו אנשים מהבר, הבחור מתנגד לצאת והשוטרים נוהגים בסבירות (עמוד 174 שורות 8-11 לפרוטוקול);

·        חגיוב לא רואה כלל שוטרים מכים (שורה 30 לעמוד 38). כל שהוא רואה זה פינוי אדם תחת התנגדות, וזו בהחלט התנהגות פיזית סבירה של השוטרים (עמוד 42 שורות 18-25 לפרוטוקול);

·        דולינסקי הבין מצפייה בקלטת שביקשו מהבחור לצאת והוא סרב (סוף עמוד 51 לפרוטוקול ואילך).

--- סוף עמוד  14 ---

כשנשאל אם ראה בשטח שוטרים מרביצים, משיב בתמיהה: מרביצים? ראיתי אותו נופל או שמתכופף מהמכה, "כולה" הוציאו אותו בדחיפות החוצה (עמוד 54 שורות 1-2 לפרוטוקול). בהתייחס לקלטת, השיב כי התנהגות השוטרים תקינה וסבירה (עמוד 54 שורות 3-5 לפרוטוקול) וכי כל שהוא רואה זה אדם שמתבקש לצאת, מסרב ובסוף דחפו אותו החוצה (עמוד 54 שורות 16-17 לפרוטוקול).

43.  ברור בעליל שהתנהגות השוטרים בקטע הבר היא המשך ישיר ותגובה כמעט מיידית לפגיעות בעידן ובכרמית ולצעקת עידן כי המדובר במישהו מהבר (גם לאחר האירוע, בדקה 12:10 נשמע קול צועק: "אני רוצה את הבן זונה שפתח לו את הפנים").

44.  גם אם ניתן להבין את חרון השוטרים לאחר ששניים מחבריהם נחבלו קשות, לא יעלה על הדעת שהם יכלו זעמם באדם שאין לו כל קשר לאירוע (ובל יובן כי אילו היה מדובר במשליך הבקבוקים ההתנהגות הייתה תקינה).

אולם, המעמד בו ניצבים שוטרים על דוכן העדים, רואים שחור (אלימות שוטרים) ואומרים שרואים לבן (פינוי מנומס וסביר של אדם), הוא מעמד שאסור לו שיתרחש והוא מעלה מחשבות נוגות על אמות המידה שאימצו להם אותם השוטרים שהעידו בפני בנושא זה.

תגובותיהם טורדות את מנוחתי לא פחות מהשכנים שמנוחתם הוטרדה בשל הרעש שבקע מן המסיבה.

45.  סוף דבר, אני מזכה את הנאשמים מכל המיוחס להם בכתב האישום.

5129371

54678313

46.  הסך של 1000 ₪ אשר הפקידה נאשמת 3 במסגרת צו הבאה, יוחזר לידיה.

5129371

54678313ניתנה היום, י"ח באייר, תשס"ז (6 במאי 2007), במעמד הצדדים.

לנדמן מוקי 54678313-5021/04

לנדמן מוקי, שופט

נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה

--- סוף עמוד  15 ---

____________________________________________________________________________________________________

תפ (ת"א) 5021/04  מדינת ישראל נ' ורד ערן

____________________________________________________________________________________________________

www.nevo.co.il

____________________________________________________________________________________________________